צמח החינה

​

שיח או עץ קטן שגובהו עד 6 מטר. נמנה על משפחת הכופריים המונה כ-450 מינים שרובם טרופיים. עליו נגדיים, פשוטים ותמימים. פרחיו ריחניים, ערוכים בתפרחת צפופה, לבנה או צהובה. בעלים משתמשים להכנת סממן הצביעה המכונה בלשון העממית בשם "חינה". בעולם, מגדלים אותו באזורים חמים ועשירים במים. עיקר גידולו מתקיים בנאות המדבר של סהרה בארצות: מרוקו, טוניסיה, אלג'יריה, לוב, מצריים וסודן. בארץ הוא גדל במשקי הערבים בעיר יריחו ובכפרי בקעת הירדן. פרטים בודדים ממנו גדלים בבית ספר שדה עין גדי ובגן הנוי של קיבוץ עין גדי. קוצרים את הענפים הצעירים והרעננים 3 פעמים בשנה. מייבשים אותם בצל ומפרידים מהם את העלים בגורן באמצעות ניעור וחבטה. העלים היבשים נמכרים בשווקי התבלינים שלמים או כשהם טחונים דק היטב לאבקה שגוונה ירקרק.

​

החינה מופקת מעלים מיובשים של צמח החינה, הקרוי בשיר השירים "אשכול הכופר":

אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי.

– שיר השירים א', פסוק י"ד.

​

החינה נראית כאבקה חומה ירקרקה אותה מערבבים עם מים ליצירת משחה המזכירה בוץ. החינה עצמה משמשת גם כתכשיר לצביעת שיער בגוון אדמדם ולצביעת ציפורניים בעדות המזרח. יש כאלו הנוהגים אף לעשות קעקוע מדומה הנצבע על העור.

​

​

​

היסטוריה של החינה

​

החינה- הכופר הלבן במקורתינו

​

הכופר הלבן הובא לארץ ישראל ממצרים בימי בית ראשון. גדלו אותו ב"כרמים" באזור עין גדי:  

"אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי " (שיר השירים א', פסוק י"ד).

פירות הכופר גדלים על שיח בצורת אשכול וגוונים סגלגל- אדמדם, לעת הבשלתם הם מרהיבים ביופיים. איזור עין גדי ידוע שרוב ימות השנה שופע במעיינותיו ובטמפרטורה חמה, ולכן הוא נבחר כבית גידול הטוב ביותר לגידול שיח הכופר.

​

בעונה שהשיח נמצא בעיצומה של פריחה , יש לו ריח עדין ומשכר כאשר טוענים שמי שלא הריח אותו אז לא הריח בושם מימיו. הכופר , המוזכר במקןרתינו, מקובל לראותו כצמח בעל ניחוח נעים, בושם של ממש, "כפרים עם נרדים נרד וכרכם, קנה וקינמון עם כל ראשי בשמים" (שיר השירים ד', יג'). הכופר ידוע כצמח שפרותיו בעלי מראה נאה.

                       

בתי גידול בעולם

​

הצמח מטיב לגדול באזורים חמים ועתירי מים. בנאות מדבר של סהרה, במדינות צפון אפריקה כמו: מרוקו, טוניסיה, אלג'יר, לוב, מצריים וסודן, אירן, פקיסטן, סוריה, פרס, ישראל, תימן, אוגנדה, טנזניה, אפגניסטן, סנגל, קניה, אתיופיה, אריתריאה ובהודו.

קוצרים את הגידול 3 פעמים בשנה: הקציר הראשון מתבצע בחודשים מאי-יוני. קציר שני באוגוסט-ספטמבר. קציר שלישי בחודשים דצמבר-ינואר. איכות העלים המשובחת ביותר מתקבלת בקציר הראשון.

תהליך הייבוש של העלים מתבצע בצל. ייבוש בשמש פוגע באיכות הצבע.